על מה צריך להפגין הערב?

אם לא יהיו הפתעות, הערב אשתי או אני נגיע להפגנה בכיכר רבין. לא ברור לי בדיוק על מה ההפגנה. לפי דף הפייסבוק, ההפגנה היא נגד אלימות באופן כללי – כלומר גם הפגיעה בקהילה הלהט"בית, וגם הטרור היהודי בכפר דומא. לפי הארץ, מדובר רק בהפגנה של הקהילה הלהט"בית.

ליבי כואב את כאבה של הקהילה. אני מכיר הרבה אנשים להט"בים, גם חברים וגם מהעבודה. הכאב אמיתי, ומציף פצעים ישנים ותסכול רב. אולם לדעתי שליסל לא ייצג שום דבר או קבוצה (גם לא את החרדים) ובסופו של דבר מדובר באירוע נקודתי מאוד עצוב אבל לא חשוב פוליטית. אפשר כמובן לטעון שיש בעיה חברתית ושישראל מדינה חשוכה בכל הנוגע ללהט"בים, ושההפגנה חשובה, אבל זאת טענה שאפשר להגיד בקשר להרבה קהילות וקבוצות בישראל. וגם, יש דעות שאומרות שמצב הקהילה הרבה יותר טוב מבעבר. למשל, כאן.

מה שחסר לי זה המחאה נגד הפיגוע היהודי בכפר דומא, או במילים אחרות נגד תג מחיר, הימין, הממשלה ובעצם הכיבוש בכלל (כן, מישהו עוד זוכר שיש כיבוש?). אמנם קולות הגינוי מפוליטיקאים מן הימין כבר החלו להישמע אבל זה רק בגלל שהם הבינו את גודל הנזק ונדרשו לשלם מס שפתיים. במשך רוב היום האחרון היה נראה לי שהסיפור התקשורתי של הלהט"בים גרם לסיפור של הטרור היהודי להעלם מן העין.

"תג מחיר" זה ביטוי מכובס לטרור יהודי ולאלימות בשם המדינה. לא סתם טרור, אלא מאורגן ומגובה על ידי הממשלה והמתנחלים. עצימת העין של השלטון הימני מתג מחיר במשך השנים נתן לגיטמציה למתנחלים לשלוט בכל מדינת ישראל באמצעות אלימות ולסובב את כולם על האצבע הקטנה. כל זה כאמור בכלל לא מידע חדש. המחנה הימני-מתנחלי מפיק תועלת רבת עוצמה מהאלימות. ביבי אולי לא יודה בכך, אבל אלימות תג מחיר היא טובה לו מאוד. הוא ניזון מהמשך הסכסוך, לא מפתרונו. כנ"ל לגבי בנט.

אז ביבי, בנט וליברמן יגנו, יגידו שהשב"כ חוקר, ואחר כך ימשיכו לתת רוח גבית פוליטית למגוון כוחות הרשע לפעול באין מפריע (עמותת אלעד, אם תרצו, תג מחיר ועוד אחרים) וימשיכו לרדוף את השמאל. מישהו עוד זוכר את הערבים הנוהרים בהמוניהם ביום הבחירות? את האמירות של ליברמן במהלך צוק איתן ולפני הבחירות? את ההומפוביה של הבית היהודי? מישהו זוכר את הרדיפה רבת שנים של כל מי שלא נראה ימני מספיק במערך לימודי אזרחות במשרד החינוך? ושעוד מעט תהיה שעה יומית של יהדות בבתי הספר?

רוב האנשים שאני מכיר גרים במרכז הארץ. דרך העבודה, חברים, הגנים של הילדים והשכונה, האנשים בקבוצת הייחוס שלי ברובם רואים את עצמם כמרכז או ימין. מעטים מעיזים להגיד שהם שמאל. זה מאוד קל להיות חברתי, להיות בעד הורדת מחירי הדירות ובעד להט"בים (למרות שרוב האנשים, אם תדחקו אותם לפינה תגלו שהם לא בדיוק יודעים איזה זכויות חסרות ללהט"בים ואיזה בעיות חוקיות, בירוקרטיות ואחרות יש להם עם המדינה). אולם ברגע שזה מגיע לכיבוש או לזכויות אדם, הם דוממים, עוצמים עיניים, מתעלמים לחלוטין מהעובדה הימין חטף אותם ומחזיק אותם אנוסים. הם לא יודעים איך להתמודד עם העובדה שמבצעים פשעים בשמם על בסיס יומיומי – שורפים כנסיות, שורפים אנשים, מתעמרים במליוני פלסטינאים על בסיס יומי, מחזיקים אנשים ללא משפט בבית כלא מאולתר בדרום הארץ (כן, מתקן חולות הוא בית כלא, והוא יותר דומה למחנה ריכוז מאשר למתקן פתוח), מאכילים אסירים בכפייה, רוצים להרוס את בג"ץ, משתיקים כל תרבות שהיא לא ימנית ובכלל רומסים את החילוניות הישראלית ביד גסה ובאין מפריע.

העיקר שרוב האנשים חושבים שהבעיה של ישראל זה ארגון שוברים שתיקה.

מה שחסר לי זה לא עוד מפגן הזדהות עם הקהילה הלהט"בית. חסרה לי אמירה אמיתית ובקול רם נגד הממשלה ומחנה הימין שאחראים לכל החרא הזה. אני מקווה לשמוע אמירה כזאת מחר אבל די ברור שזה לא יקרה. זאת מכיוון שהשמאל-מרכז בישראל הוא לא באמת שמאל-מרכז. לפיד כבר מזמן מתחנף לימין בכל הזדמנות וזרק את השמאל לעזאזל. בוז'י הפך להיות סמרטוט רצפה פוליטי לדעתי, למרות שבמפלגת העבודה כן יש קולות שפויים שלא תמיד מיישרים איתו קו. במקום זאת, מה שנראה לי שיהיה מחר זה מפגן סרק מרשים של סולידריות וקריאות נגד אלימות תוך הפניית הזרקור לבעיה אחת, תוך התעלמות מוחלטת משאר הבעיות שישארו בעלטה, והן הרבה יותר חשובות.

מודעות פרסומת