על מה צריך להפגין הערב?

אם לא יהיו הפתעות, הערב אשתי או אני נגיע להפגנה בכיכר רבין. לא ברור לי בדיוק על מה ההפגנה. לפי דף הפייסבוק, ההפגנה היא נגד אלימות באופן כללי – כלומר גם הפגיעה בקהילה הלהט"בית, וגם הטרור היהודי בכפר דומא. לפי הארץ, מדובר רק בהפגנה של הקהילה הלהט"בית.

ליבי כואב את כאבה של הקהילה. אני מכיר הרבה אנשים להט"בים, גם חברים וגם מהעבודה. הכאב אמיתי, ומציף פצעים ישנים ותסכול רב. אולם לדעתי שליסל לא ייצג שום דבר או קבוצה (גם לא את החרדים) ובסופו של דבר מדובר באירוע נקודתי מאוד עצוב אבל לא חשוב פוליטית. אפשר כמובן לטעון שיש בעיה חברתית ושישראל מדינה חשוכה בכל הנוגע ללהט"בים, ושההפגנה חשובה, אבל זאת טענה שאפשר להגיד בקשר להרבה קהילות וקבוצות בישראל. וגם, יש דעות שאומרות שמצב הקהילה הרבה יותר טוב מבעבר. למשל, כאן.

מה שחסר לי זה המחאה נגד הפיגוע היהודי בכפר דומא, או במילים אחרות נגד תג מחיר, הימין, הממשלה ובעצם הכיבוש בכלל (כן, מישהו עוד זוכר שיש כיבוש?). אמנם קולות הגינוי מפוליטיקאים מן הימין כבר החלו להישמע אבל זה רק בגלל שהם הבינו את גודל הנזק ונדרשו לשלם מס שפתיים. במשך רוב היום האחרון היה נראה לי שהסיפור התקשורתי של הלהט"בים גרם לסיפור של הטרור היהודי להעלם מן העין.

"תג מחיר" זה ביטוי מכובס לטרור יהודי ולאלימות בשם המדינה. לא סתם טרור, אלא מאורגן ומגובה על ידי הממשלה והמתנחלים. עצימת העין של השלטון הימני מתג מחיר במשך השנים נתן לגיטמציה למתנחלים לשלוט בכל מדינת ישראל באמצעות אלימות ולסובב את כולם על האצבע הקטנה. כל זה כאמור בכלל לא מידע חדש. המחנה הימני-מתנחלי מפיק תועלת רבת עוצמה מהאלימות. ביבי אולי לא יודה בכך, אבל אלימות תג מחיר היא טובה לו מאוד. הוא ניזון מהמשך הסכסוך, לא מפתרונו. כנ"ל לגבי בנט.

אז ביבי, בנט וליברמן יגנו, יגידו שהשב"כ חוקר, ואחר כך ימשיכו לתת רוח גבית פוליטית למגוון כוחות הרשע לפעול באין מפריע (עמותת אלעד, אם תרצו, תג מחיר ועוד אחרים) וימשיכו לרדוף את השמאל. מישהו עוד זוכר את הערבים הנוהרים בהמוניהם ביום הבחירות? את האמירות של ליברמן במהלך צוק איתן ולפני הבחירות? את ההומפוביה של הבית היהודי? מישהו זוכר את הרדיפה רבת שנים של כל מי שלא נראה ימני מספיק במערך לימודי אזרחות במשרד החינוך? ושעוד מעט תהיה שעה יומית של יהדות בבתי הספר?

רוב האנשים שאני מכיר גרים במרכז הארץ. דרך העבודה, חברים, הגנים של הילדים והשכונה, האנשים בקבוצת הייחוס שלי ברובם רואים את עצמם כמרכז או ימין. מעטים מעיזים להגיד שהם שמאל. זה מאוד קל להיות חברתי, להיות בעד הורדת מחירי הדירות ובעד להט"בים (למרות שרוב האנשים, אם תדחקו אותם לפינה תגלו שהם לא בדיוק יודעים איזה זכויות חסרות ללהט"בים ואיזה בעיות חוקיות, בירוקרטיות ואחרות יש להם עם המדינה). אולם ברגע שזה מגיע לכיבוש או לזכויות אדם, הם דוממים, עוצמים עיניים, מתעלמים לחלוטין מהעובדה הימין חטף אותם ומחזיק אותם אנוסים. הם לא יודעים איך להתמודד עם העובדה שמבצעים פשעים בשמם על בסיס יומיומי – שורפים כנסיות, שורפים אנשים, מתעמרים במליוני פלסטינאים על בסיס יומי, מחזיקים אנשים ללא משפט בבית כלא מאולתר בדרום הארץ (כן, מתקן חולות הוא בית כלא, והוא יותר דומה למחנה ריכוז מאשר למתקן פתוח), מאכילים אסירים בכפייה, רוצים להרוס את בג"ץ, משתיקים כל תרבות שהיא לא ימנית ובכלל רומסים את החילוניות הישראלית ביד גסה ובאין מפריע.

העיקר שרוב האנשים חושבים שהבעיה של ישראל זה ארגון שוברים שתיקה.

מה שחסר לי זה לא עוד מפגן הזדהות עם הקהילה הלהט"בית. חסרה לי אמירה אמיתית ובקול רם נגד הממשלה ומחנה הימין שאחראים לכל החרא הזה. אני מקווה לשמוע אמירה כזאת מחר אבל די ברור שזה לא יקרה. זאת מכיוון שהשמאל-מרכז בישראל הוא לא באמת שמאל-מרכז. לפיד כבר מזמן מתחנף לימין בכל הזדמנות וזרק את השמאל לעזאזל. בוז'י הפך להיות סמרטוט רצפה פוליטי לדעתי, למרות שבמפלגת העבודה כן יש קולות שפויים שלא תמיד מיישרים איתו קו. במקום זאת, מה שנראה לי שיהיה מחר זה מפגן סרק מרשים של סולידריות וקריאות נגד אלימות תוך הפניית הזרקור לבעיה אחת, תוך התעלמות מוחלטת משאר הבעיות שישארו בעלטה, והן הרבה יותר חשובות.

מודעות פרסומת

ניצחון החומר על הרוח

הרשימה של האנשים שנבחרו להדליק משואות השנה מעידה לא רק על הנבחרים עצמם, אלא בעיקר עם על הבוחרים – חברי הוועדה, ובראשם לימור לבנת. אני לא בטוח בדיוק את מי הם מייצגים – את השלטון או את העם. אחרי ההתערבות של ביבי בפרס ישראל, כבר אי אפשר לדעת.
הבחירה ברמי לוי היתה אחת השנויות במחלוקת. חיפוש קצר בגוגל מראה שבכל כלי התקשרות המרכזיים התייחסו למחלוקת. דעתי היא נחרצת בעניין – הוא לא ראוי. בתקשורת צוטט נימוק של הוועדה:

"יוזמתו האמיצה של רמי לוי אילצה את רשתות המזון הגדולות בישראל להוזיל מחירים בעקבותיו, ולנהל תחרות המיטיבה עם הלקוחות. הוכיח, כי אפשר לשלב השקפת עולם חברתית עם הצלחה כלכלית, מתוך שאיפה לסייע לציבור הרחב לחסוך בעלויות הצריכה ולתרום לצמצום פערים בחברה. כבן להורים קשיי יום, שהחל לעבוד כבר מגיל 14, לא שכח את עברו. השקפתו החברתית מתבטאת גם בהעסקת עובדים מכל מגזרי החברה – יהודים ולא-יהודים כאחד".

אני אתייחס לשני נימוקים שמובאים בציטוט:

  1. דבר ראשון, רמי לוי הוא לא פילנטרופ והוא לא אלטרואיסט, והוא בטח לא חברתי. את ההחלטות הנוגעות לעסק שלו הוא לא עושה מתוך דאגה לרווחת הציבור אלא כי הוא רוצה למקסם רווחים. בשיעור ראשון במנהל עסקים לומדים שיש כל מיני אסטרטגיות שיווקיות – אפשר למכור בזול ולפנות לפלח שוק רחב, ואפשר למכור ביוקר לפלח שוק קטן. למה מנכ"ל מרצדס ישראל לא מדליק משואה? מכוניות מרצדס, אמנם יקרות, אבל הן מאוד בטוחות והנוסעים בהן נפגעים פחות בתאונות. האם מנכ"ל מרצדס איננו גיבור ישראל הדואג לחיים של הנוסעים בכבישים?
  2. דבר שני, כל הרשתות הקמעוניות (וכמובן, עסקים נוספים אחרים) מעסיקות גם יהודים וגם ערבים.

וגם הבחירה בגל לוסקי היא בעייתית, אבל זה פחות בולט והרבה אנשים לא יודעים למה. גל לוסקי אמנם עושה דברים מדהימים בכל מיני מקומות בעולם, תוך כדי סיכון אישי אפילו, כפי שניתן היה לקרוא בכל הכתבות עליה בימים האחרונים. היא אשת חיל וראויה לפרסים. אבל ספציפית להדלקת המשואה, יש אקורד צורם אחד. רוב הזמן, האג'נדה והמסרים שלה חופפים או דומים לאלה של ארגונים חברתיים אחרים וארגוני זכויות אדם רבים. אולם, בזמן שהשלטון של ביבי מתעמר בארגונים אלה, גל נמצאה מועמד ראוייה לפרס. במקרה, היא יישרה קו עם העמדה הממשלתית השקרית שטוענת שהפליטים מאריתריאה אינם פליטים. כלומר, מותר להיות חברתי ולעזור למסכנים, למוכי-גורל, העניים והפליטים בכל העולם, עד שזה מגיע לפה, לבתוך הבית שלנו. אז הם הופכים לפרזיטים, מהגרי עבודה, שקרנים ועוד מספר כינויים שלא אפרט כאן.

קשה לי אישית, אחרי ששמעתי על כך, שלא לראות את הקשר בין הדברים. היא הייתה מועמדת ראוייה מלכתחילה, אולם תחת משטר ביבי היה צורך בעוד משהו "אקסטרא" – היא קיבלה את חותמת הגומי שהדעות שלה "בסדר", שהיא אחת מ"שלנו", אז אפשר לתת לה פרס. העניין הקטן הזה, הוא האקורד הצורם, הוא הכתם שמפריע לי.

זה כמובן בדיוק מה שקרה עם ארז ביטון ועם פרס ישראל. האמירה שלו בטקס הפרס, "במקום שבו מסמנים מוצרים עוד יסמנו בני אדם", היא פשוט אמירה פוליטית מוזמנת מראש שנקנתה במתן הפרס. יד רוחצת יד, כבר אמרנו? חוץ מזה שזאת אמירה מטומטמת ושקרית שמטיחה טענות אנטישמיות כנגד האנשים שתומכים בסימון מוצרים בהתנחלויות, זאת גם זעקת הקוז'ק הנגזל במלוא הדרה, וזריית חול בעיני הציבור. במקום שבו חיי פלסטינים שווים כקליפת השום – כלומר, בעיני רוב גדול בציבור – בסופו של דבר גם חיי פליטים, פעילי זכויות אדם, פעילים חברתיים, מתנגדי ביבי וסתם שמאלנים יהודים כמוני יהיו שווים כקליפת השום. זאת האמירה האמיתית.

סטיתי קצת מהנושא, בחזרה לרמי לוי. הבחירה בו מייצגת בעיני הפסד – היא מייצגת את ניצחון החומר על הרוח, את תרבות הקפיטליזם והאמריקניזציה שמשתלטת על ישראל, את הידרדרות הערכים שלנו. זה לא אומר שום דבר על רמי לוי עצמו, זה בעיקר אומר משהו על האנשים שבחרו בו. זה אומר חברי הוועדה, זה אומר גם ביבי וחבריו, ובאופן עקיף זה אומר כל העם שלנו.

הניצחון הגדול של הבולשיט

השבוע נזכרתי בספרים "על בולשיט" (On Bullshit) ו"על האמת" (On Truth). זה קרה כשביבי, כמעט מיד לאחר שהוכרז על נצחונו בבחירות, רץ לתקשורת להגיד שהוא בעצם בעד פתרון שתי מדינות, אבל לא בדיוק.

שני הספרים האלו הם בעצם מאמרים פילוסופים קצרים הכתובים בשפה נגישה לכל. בספר הראשון המחבר (Harry G. Frankfurt, נקרא לו בקיצור הארי) מסביר מה זה בולשיט. כולם יודעים לזהות בולשיט כאשר הם נתקלים בו, אבל לא קל להגדיר מהו. לפי הארי, האדם הדובר בולשיט (נקרא לו בקיצור בולשיטר) איננו שקרן. פשוט לא איכפת אם דבריו הם אמת או שקר. ההבדל דק, אבל חשוב. בולשיט הוא דבר נטול כל קשר למציאות, שפשוט נועד להשפיע על השומע, ולא משנה בכלל אם הוא אמת או שקר. נשמע מוכר? תחשבו על פוליטיקאים, אנשי שיווק ומכירות למיניהם ובולשיטרים אחרים שיש למכביר בכל מקום.

זה המקרה בנוגע לביבי. לפני הבחירות שבור ימינה, אחרי הבחירות תזרוק איזה עצם שמאלה כדי להרגיע. האם זה בכלל משנה אם הוא באמת בעד פיתרון שתי מדינות או לא? רמז: הוא לא, אבל זה לא באמת משנה. ביבי הוא הבולשיטר הגדול מכולם, וההפתעה היחידה מבחינתי היא שלא חשבתי על זה קודם. אמרו עליו שהוא עשה הכל כדי לנצח, כולל לשקר, לסלף, להסית, להיות גזען, לא להיות ממלכתי ועוד כל מיני. אם רואים אותו כבולשיטר, הכל נהיה יותר פשוט.

בספר השני הארי מסביר את ההשפעה ההרסנית שיש לבולשיט על החברה, ובעצם מגדיר את החשיבות הרבה של האמת, גם ואולי בעיקר בשיח הציבורי. נשמע פשוט ולעניין, ובצורה הכי פרטית זה נראה מובן מאליו. הרי כולנו באופן כללי מנסים לחנך את ילדינו לומר רק אמת, אפילו אם זה לא נעים. במובן הרחב יותר, הארי אומר בעצם שחברה שלא מעריכה יותר את האמת בעצם הולכת לאבדון.

זה המצב שלדעתי אנחנו נמצאים בו היום. התבאטתי בעבר על כל שאני לא אוהב את המרכז הפוליטי, עם כל הרפיסות והעמימות שנובעת ממנו. זה מתבטא בכך שבמערכת הבחירות האחרונה המנגינה העיקרית שנשמעה מחלילים מהמרכז הפוליטי הייתה מנגינה של בולשיט, וזה ממשיך גם עכשיו. אני מרגיש שלאף אחת, אבל ממש אף אחת מהדמויות המרכזיות המשמעותיות של איזשהו רצון להיות נאמן לאמת.

מביבי לא ציפיתי לשום דבר כבר שנים, אז אין פה שום הפתעה.

יאיר לפיד כרגע מסתמן כאופוזיציונר פעיל. הוא כבר כתב בפייסבוק נגד הרחבת הממשלה מעל ל-18 שרים, וגם נגד חזרתו של אריה דרעי למשרד הפנים (אגב, אם לא חתמתם עדיין על העצומה בנוגע לדרעי ומשרד הפנים, עכשיו זה הזמן). הרבה אנשים מריעים לו על כך. הבעיה היא שלפיד כבר ישב בממשלה עם ליברמן, שהוא בעצמו עבריין מורשע, ועם הבית היהודי שמעסיק טרוריסטים בשירות המפלגה, והיד עוד נטויה, אבל אני אעצור פה בנתיים.

אני לא סומך על יאיר לפיד, ולא מאמין לו, ולא רואה שום תועלת פוליטית וחברתית במפלגה שלו. הוא אכזב בקדנציה הראשונה והיה בולשיטר לא קטן בזכות עצמו. אני מקווה שהוא יעבוד קשה באופוזיציה וינסה לרכוש את אמון הבוחרים שוב, והפעם עם דם, יזע ודמעות מהאופוזיציה, וללא יהירות. אבל כרגע לפחות, אני ספקן.

אמנם קיוויתי שבוז'י ינצח, אבל זה לא אומר שלא התאכזבתי מאמירות רבות שלו (אחת הזכורות היא התשובה המקושקת שלו לשאלון המדעי של הארץ, לגבי האם הוא מאמין באלוהים או לא). אבל בעיקר התאכזבתי מההתחנפות למרכז והנסיון לשמור על עמימות, למשל לא להודיע בצורה חד משמעית מההתחלה שהם לא יקימו קואליציה עם ביבי והליכוד.

ויש את כחלון, שכעת עומד למבחן. נראה מה יהיה. הייתי רוצה שהוא, בניגוד ללפיד, לא יכנס למיטה עם טיפוסים מפוקפקים מוסרית (ראה ערך ליברמן ובנט) אבל לצערי לא נראה לי שזה יקרה.

ההמשך יבוא, אבל לסיום בנתיים חידה קטנה. איזה הצעות חוק, תכניות או רעיונות באופן כללי לא יהיו על השולחן בקדנציה הבאה?

  • חוק הלאום.
  • עוד רדיפה של ארגוני זכויות אדם וארגונים חברתיים (עמותות שמאל).
  • חקיקה נגד בית המשפט העליון, ועוד התערבויות במינוי שופטים.
  • התערבויות בפרסים תרבותיים, ורדיפת אמנים.
  • החוק שיאסור על חלוקת "ישראל היום" חינם.

ודבר אחרון, החלמה מהירה ליהונתן גפן, שהותקף בביתו על דברים (נכונים) שאמר. לצערי, אפשר כבר להגיד שהרצח הפוליטי הבא כבר כאן.

עכשיו דרוש כפר שלם כדי להוקיע את ספיר סבח

אני מתרשם, בעקבות השימוע השני והודעת הנהלת אורט, שפרשת ההכפשה של אדם ורטה מתקרבת לסיום, ושהנהלת אורט ומשרד החינוך מייחלים לכך שהפרשה תגווע בקול שקט ותעלם.

הבעיה היא, שאם הפרשה תגווע בקול שקט, יווצר מצב שווא של פייסנות, כאילו הכל בסדר ורגוע וכולם חזרו לאהוב אחד את השני. אפשר לעשות חיבוק קבוצתי ולהמשיך הלאה. אולם, זהו לא המצב. כבר מהכותרות בעיתונים מלפני מספר שעות אני מרגיש טעם מר בפה. ספיר סבח יוצאת מן הפרשה הזאת מעין סלבריטי חדשה, במקום להיות מוקצית מחמת המיאוס. והנהלת אורט לא תהיה יותר תחת עיניים קפדניות ולא תגונה על התנהלותה המבישה.

תקציר מתומצת מאוד:

  • אדם ורטה מנהל דיון בכיתה ואומר שהיהודים לא פחות משוגעים מהערבים. זאת בתגובה לתלמיד שאמר שהערבים משוגעים.
  • הסוררת (הידועה גם בשם ספיר סבח) מתפרצת כלפיו:

"רק שתדע, שבמדינת ישראל יש עונש מוות לבוגדים, ואתה בוגד!"

  • שימוע אחד … הקלטה … שימוע שני … אדם ורטה התנצל בפני הסוררת על שפגע בה.
  • הסוררת אומרת לעיתון בשיא חוצפתה: "הוא התנצל רק על שפגע בי, לא על דיעותיו" (על פי ויינט).

כן. קראתם נכון. זה מה שהיא אמרה לו אז, וזה מה שהיא אמרה היום. כל תלמיד/ה וכל בן/בת נוער בישראל יודעים עכשיו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים לכל מורה, מנהל או איש חינוך. הם המלכים החדשים על הארץ.

  • לאחר שהסוררת אמרה לאדם ורטה שגזר דינו מוות, הנלהת אורט גרינברג סירבה להענישה! הטיפול היה רק "חינוכי", לא משמעתי. הסוררת ואמה הזמנו לשיחה, שבה שתיהן סירבו להכיר בכך שהיא עשתה משהו לא בסדר והיא סירבה להתנצל.

יש כמה אנשים שחייבים לאדם ורטה ולנו התנצלות. בראש ובראשונה שר החינוך על שתיקתו המחפירה. כן, הוא אמר בסוף שאסור לפטר מורים על אמירות אידיאולוגיות, אבל זה היה באיחור של שבוע בקול רפה וכבר לא היה שווה כלום. אפשר גם להוסיף את מיכאל בן-ארי לרשימה אבל זה בזבוז של זמן, זה הרי כמובן לא יקרה. לא תתפסו אדם חשוך שכמותו מתנצל. כשחושך ופאשיזם מתערבבים, לא שומעים התנצלויות, רק רדיפות.

וכמובן גם הסוררת. ספיר סבח. על פי הכתבה האחרונה בארץ, היא התנצלה בפניו אופן פרטי, אולם לדעתי זה לא מספיק. דרושה התנצלות רשמית. לא על דעותיה, חס וחלילה, אלא על שהיא פגעה באדם ורטה ובנו. לפי כתבות באתרים אחרים, היא מתהוללת כמנצחת על דמו.

תומס פרידמן מיטיב לבטא במאמריו את הרעיון שכדי לחולל שינוי אמיתי, שמתחיל מלמטה, דרוש כפר שלם שישמיע את קולו. עכשיו זה הזמן שכל התלמידים, הורים ומורים בבית הספר ישמיעו את קולם בצורה רמה וברורה. מכתב המורים היה צעד בכיוון הנכון אולם זה לא היה מספיק. יש לדרוש בצורה רמה וברורה שהנהלת אורט תחדד את עמדתה העמומה ושהסוררת תיענש ענישה משמעתית ומשמעותית.

מה אפשר לעשות:

  • תלמידים והורים בבית הספר, תוקיעו את התנהגותה בכל רם. תכתבו לעיתון של בית הספר אם יש כזה.
  • תכתבו לעיתון המקומי, לעיריה.
  • תדרשו שהסוררת תחוייב לפרסם מכתב התנצלות כדי להמשיך בלימודיה. תארגנו עצומה.
  • הורים, תבהירו להנהלת בית הספר שהתנהלות שקרית אינה מקובלת עליכם. תדרשו שיתקיים דיון עם התלמידים על מה שקרה וכיצד תמנע ההנהלה מאירוע כזה לקרות שוב.

מחשבות בעניין אדם ורטה

הרבה כבר נכתב בכל העיתונים בנוגע לפרשת אדם ורטה. זה מפתיע בעיניי שכמעט כולם דנים רק בשאלה האם מותר לו לומר שצה"ל אינו מוסרי, למרות שבכלל כבר הוכח שזה לא מה שהוא אמר (יוצא מן הכלל – חורים ברשת), ולא בגוף הטענה עצמו. והאם זה בסדר שהנהלת אורט מתנהלת בדרכה העלובה? הייתי מופתע גם לשמוע על כך שההנהלה השתיקה את מנהל הספריה בבית הספר, שניסה לפרסם מכתב תמיכה באדם ורטה. כל הכבוד לאורי משגב שכותב ללא חת בנושא זה.

מספר דברים נוספים שברצוני לחלוק פה:

  • מאכזבות מאוד השתיקה והפחדנות של שר החינוך שי פירון. פעם נוספת מצביעי יש עתיד למדים כי בחרו בשלולית מים פושרים שמכשירה את השרץ הימני בכל הזדמנות, במקום בסיעה עם שיניים שתייצג באמת את הבוחרים שלה. טענה זאת לא מתייחסת לכל חברי סיעת יש עתיד, אולם לאור ההתנהלות של שני העומדים בראשה, לצערי זאת אכן נראית כמו שלולית.
  • מאכזבת באותה מידה הוא הפחדנות של הנהלת אורט, וכמובן השקרים והמניפולציות שהם ניסו להפעיל. כל הכבוד לאדם ורטה שהקליט את השימוע וחשף את אמת.
  • אני לא מצפה למשהו אחר מכוחות האופל – כלומר, מיכאל בן ארי, חבורת אם תרצו ודומיהם הפשיסטים. הם עושים בדיוק מה שהם רוצים ויכולים. אולם משר החינוך ומהנהלת אורט ציפיתי, בטעות תמימה, להתנהגות אחרת. תשאלו, למה טעות תמימה? כי, כפי שאורי משגב מסביר, הייתי צריך פשוט לדעת מי עומד בהנהלת אורט)
  • רן ארז כתב בהארץ שהוא מתנגד לפיטוריו של אדם ורטה, אולם בכל זאת הוא סייג את דבריו וטען שיש דברים שאסור להגיד ושאם אדם ורטה אמר שצה"ל הוא צבא לא מוסרי אזי עליו להענש.

בכך רן ארז פשוט משמש שופר לקול הימין ומשתיק את הדיון בבעיה האמיתית תוך טיעון של הגנה על פרה קדושה. האם זה נכון שצה"ל לא מוסרי? ואם לא, אז למה אסור להגיד את זה, ולמשל לנסות להוכיח או לשלול את הטענה? בדרך כלל, כשאני שומע מישהו טוען ש"צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם", הטיעון מתחלק לשלושה חלקים עיקריים:

  1. בעיתות מלחמה ובמצבים אחרים שבהם צה"ל מפעיל כח רב עוצמה, הוא מתנהג בצורה המוסרית ביותר האפשרית, חרף תנאי "הג'ונגל" השוררים סביב. למשל, לפני לחימה בשטח בנוי בעזה צה"ל מודיע לאזרחים להתפנות כדי למזער את הפעיגה בהם.
  2. וזאת כמובן, בניגוד מוחלט לאיך שהחמאס (או כל אוייב אחר) נלחם – הוא מסתתר בין האזרחים, משקר לעולם ומסלף בתעמולה, וכו'.
  3. תסתכלו סביב, למשל על הזוועות שקורות בסוריה. איך בכלל אפשר להשוות ביניהם לצה"ל?

כל הטיעונים האלה נכונים, או אולי לא, אבל הם מתעלמים מדבר אחד פשוט: הכיבוש. הפונצייה המרכזית שצה"ל ממלא היא מימוש הכיבוש. הכיבוש אינו מוסרי, והוא משחית את החברה הישראלית כבר קרוב לחצי מאה. צה"ל ביצע ומבצע לעיתים פעולות לא מוסריות שניתן היה להמנע מהן, וזאת שגרת המציאות. זאת גם עובדה שאין בכוונתי להתווכח על אמיתותה. גם הסטודנטים של אדם ורטה יודעים זאת. אם סטודנט מבקר באתר של ארגון שוברים שתיקה, ואחר כך פונה למורה שלו ושואל האם הכיבוש אינו מוסרי, האם למורה אסור לענות?

יש לי חבר, שישאר בעילום שם, שכנראה לא ידע שהשקר של אורט נחשף. הוא טען שצריך לחקור את העניין ושבכלל גם אם מורה יתבטא בצורה ימנית קיצונית אז יהיה צורך לחקור. חבר זה שוכח שהעולם החינוכי של ילדינו היום כבר שטוף בלהט ימני עד כדי כך שזה נראה לכאורה טבעי כאילו זה תמיד היה כך – המורים הימינים כבר לא צריכים להתבטא. משרד החינוך פוסל ספרי אזרחות שמאלנים ואנטי-ציונים לכאורה, למרות שהם לא וזה כמובן שטויות. לאחרונה שמעתי על יום גוש קטיף, שכל כולו סגידה לתכנים ימנים. משרד החינוך כופה על בתי ספר טיולים בשטחים מעבר לקו הירוק (ראה מקרה נבי סמואל המזעזע). כל דעה שהיא בקושי מרכז או חס וחלילה הומניסטית מתוייגת מיד כשמאל ומוקצית מחמת מיאוס ומושתקת כמה שיותר מהר.

בקיצור, די מבאס העניין הזה. חבל שאין לי משהו יותר טוב לכתוב.